תפיסת ביטחון מדינית
שילוב דיפלומטיה והסדרים מדיניים כמרכיבי ליבה בביטחון הלאומי, לצד העוצמה הצבאית.
מה עומד במרכז התוכנית?
שלוש שנים לאחר מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר והמלחמות שבאו אחריה, ניצבת מדינת ישראל בפני צומת הכרעות היסטורי. מחד, המשך הידרדרות למעמד של מדינה מצורעת, מציאות של מלחמות מתמשכות, ואובדן קבלת ההחלטות על ביטחון אזרחיה. מאידך, נטילה מחדש של היוזמה בעיצוב המרחב האזורי, וביצירת הסדרות שיספקו ביטחון ארוך טווח לאזרחי ישראל.
ממשלת ישראל הבאה תידרש להוביל מיומה הראשון שינויי עומק במדיניות החוץ והביטחון - לגבש תפיסת ביטחון מדינית חדשה לישראל. היא תידרש להתמודד עם אתגרים מידיים בחזיתות השונות: מניסיונות ההסדרה בעזה ולבנון, ליחסים עם הרשות הפלסטינית ואלימות מתנחלים בגדה, דרך המערכה מול איראן, ועד למערכת היחסים עם הממשל האמריקאי. בנוסף, היא צפויה להתמודד עם ניסיונות חוזרים ונשנים מצד "ספויילרים" פוליטים לאתגר את ריבונותה.
במסמך זה, אנחנו מבקשים להציג תכנית לשינוי כיוון מדיני עבור הממשלה הבאה. התכנית כוללת שורה של מאמצים אסטרטגיים וצעדים קונקרטיים, לשיקום מעמדה המדיני וחוסנה הביטחוני של מדינת ישראל, בתוך מאה ימים מתחילת כהונתה. בבסיס התכנית עומדת ההבנה כי הסוגיה הפלסטינית מהווה נקודת משען הכרחית ליכולת לחולל שינוי כיוון מדיני בכל אחת מהזירות. המסמך אינו עוסק רק ברשימת הנושאים שעל סדר היום, אלא מבקש "לחבר בין הנקודות" ולהציג כוריאוגרפיה מדינית – סדר פעולות מתואם בתחומים השונים, שיישומן המשולב יוביל לשינוי יסודי במצבה האסטרטגי של המדינה.
עקרונות יסוד לשינוי יסודי של המציאות האסטרטגית של ישראל
גישת ביטחון עמוק
עיצוב המציאות המדינית, הכלכלית והאזרחית עם שותפים באזור ובעולם, כדי למנוע את צמיחת האיומים מלכתחילה.
עיקרי ההמלצות
הצעדים המרכזיים בזירות הפעולה השונות.
1הזירה הפלסטינית
- יישום תוכנית טראמפ בעזה: חלופה שלטונית לחמאס, פירוז ושיקום, לצד אופק מדיני להסדר ישראלי־פלסטיני.
- ייצוב הגדה ושינוי הגישה לרשות הפלסטינית: העמקת התיאום הביטחוני, הפשרת כספי הסילוקין וחידוש שיתוף הפעולה האזרחי.
- גלגול לאחור של תוכנית ההכרעה של סמוטריץ': בלימת הסיפוח, פינוי מאחזים בלתי חוקיים והשבת שלטון החוק.
- שותפות אזורית ובינלאומית לייצוב ולשיקום: שילוב פלסטיני בפורום הנגב וב-IMEC, גיוס מימון לתשתיות ולשיקום והקמת מנגנוני פיקוח.
2הזירה האזורית
- הסדרים עם סוריה ולבנון: הסדרים מדורגים ומותנים, חיזוק הריבונות וצמצום האיומים.
- שיקום וביצור בריתות השלום: חידוש האמון והשותפות האסטרטגית עם מצרים וירדן.
- שותפות בעיצוב הסדר האזורי: חידוש פורום הנגב בגרסתו המורחבת, חיבוריות אזורית ודיאלוג עם תורכיה.
- שותפויות מול האיום האיראני: תיאום מול פריצה לגרעין, הגנה משותפת ובלימת שלוחות איראן.
- כינוס ועידת ריאד בהובלה אמריקאית: במטרה לחבר בין ייצוב עזה, קידום תהליך מדיני ישראלי־פלסטיני ובניית הסדר האזורי החדש.
3שיקום היחסים עם ארה״ב והשותפות עם אירופה
- ארה"ב: ביקור מכונן בוושינגטון ושותפות בקידום הסדרים אזוריים. המשך הדיאלוג על הסיוע הביטחוני. שיקום היחסים עם הקהילה היהודית על כל זרמיה.
- אירופה: חידוש העבודה עם מוסדות האיחוד ומדינות המפתח.
- אוקראינה: תמיכה מדינית ומעשית ושיתוף פעולה הגנתי.
- בלימת בידוד וחרמות: שינוי ממשי במדיניות יאפשר לשקם את האמון עם ארה״ב ואירופה, להסיר מגבלות ביטחוניות ולרתום אותן לקידום יעדיה הביטחוניים והמדיניים של ישראל.
4מערך החוץ הישראלי
- "חוק חלופות מדיניות": התחלת עבודה על ניסוח וקידום חוק המחייב את גופי התכנון ומקבלי ההחלטות לבחון חלופות מדיניות בצמתי קבלת החלטות במשברים ובסוגיות ביטחוניות.
- פורום מנכ"לים בין-משרדי: ייסוד פורום מנכ"לי משרדים קבוע בראשות מנכ"ל משרד החוץ לתיאום בין-משרדי וסנכרון עבודת הממשלה בסוגיות החוץ.
- חיזוק המשאבים והתכנון האסטרטגי: הקצאת תקנים, משאבים וסמכויות ייעודיים לחיזוק זרועות התכנון האסטרטגיות של משרד החוץ, והקצאת תקציבים מוגדלים לפעילותו.
- חיבור בין הדרג הדיפלומטי לביטחוני: שיפור הממשק בין הקהילה הדיפלומטית-מדינית לקהילה הביטחונית ומשרד ראש הממשלה, דרך מינוי דרג דיפלומטי במערכת הביטחון ובמל"ל.
- דיפלומטיה אקלימית: התנעת עבודת מטה להקמת חטיבה לדיפלומטיה אקלימית במשרד החוץ.
איך נראים 100 הימים הראשונים?
כוריאוגרפיה אפשרית למהלך המדיני בארבעה שלבים, החל מהיום הראשון לכהונת הממשלה.
הצגת שינוי הכיוון המדיני
נאום "הר הצופים": הצגת תפיסת ביטחון מדינית, מחויבות לתוכנית טראמפ, קידום הסדרים בצפון ושותפות אזורית.
גיוס השותפים באזור
שיחות בקהיר, עמאן ואבו דאבי, שבסופן יש קבלה עקרונית של תוכנית פירוק הנשק של חמאס, והכרזה על כינוס מחודש של פסגת הנגב 2.0 (בהשתתפות ירדן והפלסטינים) בעמאן. במקביל, ישראל משלימה את ההסכם הביטחוני עם סוריה ומאיצה את הדיאלוג מול לבנון.
עיגון השותפות עם המערב
וושינגטון: פגישה עם הנשיא, חתימה על ההסכם הביטחוני עם סוריה, הכרזה על ועידת ריאד, נאום בקונגרס ודיאלוג אסטרטגי על מניעת גרעין איראני.
אירופה: סבב בבריסל, גרמניה ואוקראינה.
מסגרות אזוריות וועידת ריאד
כינוס פסגת הנגב 2.0 בעמאן.
בסיום מאה הימים: ועידת ריאד בהובלת ארה"ב, שמטרתה גיבוש מסגרת אזורית משותפת, שמחברת בין עיצוב עזה, קידום תהליך מדיני ישראלי-פלסטיני ובניית סדר אזורי חדש.
במקביל לביקורים האזוריים, הממשלה מיישמת באופן מיידי צעדים לייצוב השטח בגדה המערבית וקידום תוכנית טראמפ בעזה.
על התוכנית
ממלחמות מתמשכות לעיצוב מציאות של ביטחון עמוק היא תוכנית מדינית לממשלה חדשה, שפורסמה על ידי מכון מיתווים באוקטובר 2026.
בכתיבת המסמך השתתפו צוות מיתווים - ד״ר עומר צנעני, ד״ר מאיה שיאון צדקיהו, בר רפפורט, איתן ישי, ליאל מגן, דניאלה ערמוני וריף יצחקי - וכן מומחים נוספים. עורכים: ד״ר רועי קיבריק וד״ר גיל מורסיאנו.